בבוקר יום רביעי ה- 12/07/2006 (ט"ז בתמוז תשס"ו), יום המילואים האחרון, אודי ואלדד ארזו את חפציהם לקראת החזרה הביתה ויצאו לסיורם האחרון. הסיור כלל שני רכבים מסוג "האמר", אשר נעו על ציר מקביל לגדר המערכת ממערב למזרח, בין זרעית לשתולה, בתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל. אודי ישב במושב הקדמי מימין. אלדד ישב במושב האחורי מימין, מאחורי אודי.

הסיור התנהל כרגיל עד השעה 09:05, אז החל החיזבאללה במטחי אש כבדים שכללו ירי מרגמות וירי מנשק קל לעבר יישובים בכל רחבי הגזרה. ירי זה היווה פעולת הסחה שנועדה להסוות על חטיפת החיילים המתוכננת.

באותה עת נסעו רכבי ההאמר של הסיור במעבר בתוך ואדי, כשלפתע הותקף הסיור ע"י חוליה אחת או שתיים של כוח חיזבאללה.
רכב ההאמר הראשון, שבו נסעו אודי ואלדד, נפגע ראשון מטילי אר-פי-ג'י.
ההאמר השני, שהיה במרחק 50-60 מטר מאחוריו, הספיק לדווח בקשר על הפגיעה לפני שספג פגיעה ישירה של שני טילי נ"ט, אשר גרמה להרג שלושת החיילים שישבו בתוכו.

לאחר פגיעת הטילים, פתחו המחבלים בירי מנשק קל לכיוון החיילים הפצועים והרכבים הפגועים.
נהג ההאמר הראשון הספיק לעצור את הרכב ולהיחלץ.
תוך כדי הירי נחטפו אודי ואלדד לשטח לבנון. לא היה ידוע אם הם הצליחו להיחלץ מהרכב בכוחות עצמם לפני שנחטפו. כמו כן לא ידוע מה היה מצבם הבריאותי בזמן החטיפה. במקום נמצאו עקבות, כתמי דם ופרצה בגדר.

מיד לאחר התקרית נעשה ניסיון ראשוני לאיתור אודי ואלדד, שבמהלכו נהרגו 4 חיילים נוספים.
שרשרת אירועים זו הביאה לפתיחת המערכה בצפון.

לאחר 735 ימים של אי ודאות לגבי גורלם של אודי ואלדד הוחזרו גופותיהם לקבר ישראל.

יהי זכרם ברוך.